סירת מפרש היא בשבילי מילה נרדפת למסע. סירה באשר היא סירה באה קומפלט עם אופק שתמיד נמצא שם מול חרטום, תמיד מפתה ותמיד אפוף סוד. אל האופק הזה הסירה מפליגה והיא עושה זאת כל כך לאט ובדרכה היא כל כך תלויה בטבע ברוח ובים עד שקפיצת התודעה מהתמקדות במטרה להתמקדות במסע, קפיצה שבמרוץ החיים ביבשה היא קשה וחמקמקה, בים היא טיבעית ואפילו מתבקשת.
המטרה שחיוניותה בעצם קיומה, במשמעות שהיא מעמידה למסע, ובתחושת הסיפוק שבהתקדמות אליה, היא האי התורן על האופק. הוא שם. הוא תמיד שם. בהגדרה. וכשהחרטום מכוון אל האי על הסיפון מתרחשים החיים עצמם. הזמן איטי, המרחב מוגבל, הים מסביב אין סופי וכן.. אפשר גם לטבוע - ברוכים הבאים לכאן ועכשיו.
למפרשית שלי קוראים בראשית ולבן שלי קוראים נח (הסקיפר הראשון בדברי הימים) ואני כמו שאתם רואים, מוכן למבול...
Commentaires