משחקי הדיונון ואתם

את מישראל... יהודיה? יהודיה??!! יהודיה!!! ככה פחות או יותר זה נשמע למרגלות הקולוסאום כשהסינית היפהפייה בדמות פיה מהאגדות למדה שמי שמצלמת אותה היא, תחזיקו חזק, יהודיה (ציפי). היתה שם התרגשות גדולה, אקסטטית, והיה גם ברור שחיה כזאת היא עוד לא ראתה. סינית אחת, יהודיה אחת וקולוסאום אחד. תמונה שווה אלף מילים,

זה הכל קורה ברומא רבותי. ההיא שלא נבנתה ביום אחד. העיר שהמציאה את הרפובליקה, את זכויות התושב, את שלטון החוק, ואת הסנאט שבוחר כל שנה שני קונסולים לנהל את המדינה (שלטון רפובליקני). אותה רומא שצמחה לפני אלפיים שנה למטרופולין המונה כמיליון וחצי תושבים כשבעולם אף ישוב לא עבר את השלושים אלף (זה לקח ללונדון עוד 1400 שנה להיות השניה שחוצה את רף המיליון). עיר שאחד עשר אקוודוקטים הובילו אליה מים ומערכת ביוב תת קרקעית השאירה אותה נקייה... לעזאזל הם אפילו המציאו את הפיצה. ועדיין, לא הייתי מטריד אתכם בכל זה אלמלא חרבה רומא. ולא פעם אחת חרבה אלה פעמיים. פעם אחת מוסרית כשהתדרדרה לדיקטטורה קיסרית אחרי 300 שנה של משטר רפובליקני ופעם שנייה פיזית מאימפריה עצומה לכלום ושום דבר. עכשיו תסתכלו בתמונה ואם עדיין לא ברור לכם איך חרבה פעמיים ולמה, תמשיכו לקרוא.

הצבא הרומי על לגיונותיו המפורסמים הפך עם השנים מצבא העם לצבא מקצועי במהלך מתבקש שעזר להמשיך ולכבוש את מה שנשאר מהעולם. במבנה החדש החיילים קיבלו משכורת, שלל, ונחלה יפה כשהגיעו לגיל פרישה (חתמו לעשרים שנה). אצל המצביאים הגדולים עטורי הניצחון שחתרו למגע, השלל (שהם חילקו) האפיל על הכל והנחלות ניתנו על ידי המצביא הצבאי מתוך השטחים שהוא כבש. החיילים הפכו תלויים כלכלית לא במדינה אלה במצביא ועם התלות הזו עברה גם הנאמנות. כשיוליוס קיסר סיים שמונה שנות לחימה בניצחון גדול במה שהיום צרפת, הליגיונות תחתיו היו לא רק נאמנים אישית לו ולא למדינה, הם גם היו מושקעים כלכלית בהצלחתו ובמעמדו. כשיוליוס קיסר חזר לרומא עם הלגיון מאחוריו, במקום להכפיף את עצמו לרפובליקה הוא עשה בדיוק את ההפך ונולד קיסר. משם כבר לא היתה דרך חזרה - חורבן ראשון.

הלכה הרפובליקה אבל נשארה האימפריה. צבא מקצועי ענק המונה מעל 300,000 איש זה עסק יקר אבל במשך מאות שנים המודל הכלכלי של האימפריה החזיק מים. קצת מכרות זהב, הרבה מיסים על המדינות הכבושות ומכס על מסחר. הרבה מכס, יותר משליש מתקציב האימפריה הגיע ממכסים על יבוא. החלק הארי של ההכנסות ממכס הגיע ממסחר עם מסין בדרך המשי. כשנפלה שושלת האן הסינית והמזרח כולו התדרדר לחוסר יציבות המסחר בכלל ומול סין בפרט התכווץ דרמטית ורומא נכנסה לגרעון כרוני. נוצר אי שקט שחייב גיוס עוד לגיונות מה שעלה עוד כסף וחוזר חלילה. זה לקח זמן אבל זה היה סופני - האימפריה קרסה.

זה הכל שם בתמונה. הקולוסאום, היהודיה והסינית.

הקולוסיאום - הוא נבנה ע״י קיסרים שהיו צריכים לספק לחם ושעשועים להמונים כדי לכסות על החורבן המוסרי שבאובדן הרפובליקה ולייצר שקט פוליטי תחת רודנים מתחלפים. הקולוסיאום ומה שהתנהל בתוכו היו המענה.

היהודיה - מישהו הרי היה צריך לשלם עבור בניית הקולוסיאום שלא לומר לבנות אותו ממש. המבנה המדהים הזה שלא היה שני לו מומן משלל שנלקח מיהודה אחרי הכרעת המרד היהודי הגדול. בשער טיטוס הסמוך אפילו מתועדת המנורה מהמקדש בדרכה לרומא ומוזכרים גם 100,000 העבדים מיהודה שבאו לתת כתף בעל כורחם.

הסינית - כשאבות אבותיה איבדו יציבות פוליטית בסין והמסחר מולם התאדה, רומא נכנסה לסחרור כלכלי שהוביל לחורבנה הסופי.

אז היום אין קולוסיאום אבל ההמונים עדיין דורשים לחם ושעשועים. והם גם מקבלים. משחקי הדיונון היא סדרה עשויה היטב על קולוסיאום בגרסת המאה 21. היא גם מתארת התרחשות של קולוסיאום בן זמננו וגם מהווה אחד בעצם קיומה, והקהל מצביע ברגליים. בתוך הסיפור המתואר הציבור נוטל חלק פעיל במשחקים מרצונו החופשי וגם צופה בהתלהבות, ומחוץ לסדרה, עם השלט ביד, הוא מתדפק על שערי הקולוסיאום האסקפיסטי של נטפליקס.

אין חדש תחת השמש. גם היום מאכילים אותנו בלחם ושעשועים כדי לכסות על ערווה מוסרית בזמן שעצם קיום הסדר העולמי הולך ונעשה תלוי יותר ויותר בסין. אם סין הגדולה תעצר אז האימפריה בצידו השני של העולם, אמריקה, זו בעלת תקציב הביטחון הגדול מתקציב הביטחון של כל מדינות המערב ביחד, גם לה תהיה בעיה גדולה. ועכשיו אחרי שהבנו את זה בואו נטחן איזה סדרה טובה בנטפליקס. משחקי הדיונון מישהו?