הנצח שמעבר לפינה

אנחנו קרוב לוודאי הדור האחרון שנולד עם גזר דין מוות. לא נעים אבל זה כנראה המצב. אין לי דרך פחות עצובה להגיד לכם את זה ואל תלכו לחפש את הגיל שלי כדי לדעת לאיזה דור אני מתכוון. אם אתם קוראים את הטקסט הזה בעצמכם, ואף אחד לא מקריא לכם אותו בעודכם מתנדנדים בעריסה, אז אתם בפנים. מי שנולד ממש עכשיו, סיכוי לא רע שימשיך לחיות לנצח אחרי שיאחל לכם בהצלחה בדרככם האחרונה, וזה כמובן בלי משיח בן דוד שאם פתאום יופיע כנגד כל הסיכויים אז כולנו נאכל את הכובע (ונצטער על כל השרצים שאכלנו).

התודעה שהיא מי שאנחנו תופסים כמי שאנחנו, רצה היום על חומרה שנקראת המח האנושי והיא עתידה למצוא לעצמה בעתיד הלא כל כך רחוק אכסניה חדשה. יכל להיות שהחומרה החדשה תהיה ביולוגית אבל יותר סביר שנשאיר את הביולוגיה מאחור ונעבור לחומרים מתכלים פחות. המין האנושי היה עסוק בהרבה מאד שטויות לאורך ההיסטוריה בעיקר כי הבעיה הגדולה והבוערת מכולן, קיצנו הבלתי נמנע, היתה בלתי פתורה. מה שנשאר זה להדחיק ולספר לעצמנו סיפורים על עולמות אחרים וגלגול נשמות. האדם לא חסך מאמץ והפך כל אבן בניסיונותיו הבלתי נלאים לרבע את המעגל, הוא אפילו המציא את אלוהים. הרפואה האריכה את תוחלת החיים אבל הסוף תמיד היה שם ודאי ומוחלט אז האדם הלך להתעסק בכל היתר. נכון, אנחנו עדיין רחוקים מלבנות אכסניה סינטטית לתודעה האנושית אבל קרובים להבנה שזה אפשרי. כשזה יקרה האנושות תתפקס, הטווחים יתקצרו, והנצח יהיה בהישג יד.

דמיינו את עצמכם באים לקבל את הגוף החדש שהזמנתם ולעבור את פרוטוקול העברת התודעה. חסכתם הרבה שנים לרגע הזה והוא בלי ספק רגע מכונן וחגיגי ביותר. לך תדע, אולי אתם אפילו מגיעים עם הילדים שבעוד כמה שעות יראו יותר כמו ההורים שלכם שלא לומר עם האשה שהיה לה הרבה מה לומר על הגוף שבדרך…

במכון מחכה לכם גוף בנוי לתלפיות שגודל במעבדה לפי דרישותיכם המדויקות או (אם הלכתם על משהו יותר זול) שבחרתם מתוך קטלוג. אני שם בצד רגע את האופציה לקנות גוף שגודל לפי דמויות קיימות כמו כוכבי קולנוע וכו׳, משוגעים תמיד יהיו. אחרי שחתמתם על הניירת והיסדרתם את התשלום האחרון אתם נכנסים לחדר ההעברה. במיטה על ידכם שוכב אתם החדש, יפה, סמוק לחיים ושופע און, אבל שותק ופאסיבי. אין שם עדיין אף אחד בבית. אתם נשכבים לצידו והמפעיל מסביר לכם שכשתקומו זה כבר יהיה בגוף החדש ואתם תזכרו את עברכם ותוכלו אפילו להסיע אל מחוץ לחדר את גופכם הקודם שילך לגריטה. ,תודו שזה לא מפתיע שהסיפור הישן של קבורה שסתם ניפח עלויות יצא לגמרי מהאופנה.

בעודכם שוכבים שם מלאי התרגשות והצוות מקרקר סביבכם בהכנות אחרונות מתגנבת בכם שוב המחשבה הטורדנית האם האיש שיקום בגוף החדש שלצדכם יהיה באמת אתם או סתם מישהו שטענו למוחו את כל זיכרונותיכם… ואם זה לא יהיה באמת אתם אז לאן אתם האמיתי באמת ילך ואולי בכל זאת יש עולם הבא או גלגול נשמות או משהו… אתם מתנחמים בעובדה שבין אם היפיוף הצעיר שלצדכם יקום אתם או מישהו אחר דבר אחד בטוח, הוא יתעורר עם כל הטרדות הבעיות החובות והמחשבות שאיתם אתם הגעתם הבוקר, וגם זה משהו. ואז התהליך מתחיל ואתם גולשים לתוך חוסר הכרה מנחם ועוד מספיקים לתהות להרף עין אם לא היה בכלל שווה להישאר שם בענן הוורוד נטול הדאגות הזה… ופוף נעלמים.

אבל כל זה לא באמת רלוונטי לכם, מי שקוראים את הטקסט הזה עכשיו. לכל הבעיות שלכם יש תאריך תפוגה והנצח לא מאיים עליכם. אפשר לישון בשקט.