מכירים הצהרת בריאות? אם יש לכם ילדים אז אתם בטוח בעניין. ביום הראשון מילאתי את הדרוש מילוי באדיקות (בכל זאת מגפה). גיליתי לבית הספר בדיוק באיזה כיתה הילד לומד, מי המורה שלו, מה שם כל ההורים המעורבים, מה הטלפון שלי וגם את מספר תעודת הזהות... אתם יודעים איך זה, מילאתי טופס. אח״כ חשבתי שאם אני מגלה להם את שם הילד את היתר אפילו משרד החינוך יכל להשלים לבד. מיום ליום מילאתי פחות ופחות. בסוף הייתי כותב שם של ילד למשל נח (יש לי המון ילדים) וחותם. המערכת לא קרסה אבל אז נגמרו הדפים המודפסים שבית הספר ניפק וגם המדפסת בבית שבקה. מצאתי את עצמי כותב בכתב יד הצהרת בריאות כל בוקר וגיליתי עולם שלם שבגללו בכלל אני כותב כאן את הפוסט הזה.
מסתבר שבתור יצרן בושות סידרתי הנייר היומי המשורבט בכתב יד הדאיג את הילדים עד כדי כך שהם טרחו לקרוא אותו כל יום בדרך לבית ספר. כן כן מתי בפעם האחרונה הם באמת הקשיבו למשהו שאמרתם שלא לומר קראו בריכוז... הבוקר למשל תחת הכותרת ״הצהרת בריאות״ כתבתי שאני מצהיר בזאת שנח פרנק מתוק להפליא ושאני אוהב אותו ושבכלל אין לו חום, אפילו לא קצת, וקורונה זה ממש לא הקטע שלו ושאני מקווה שהוא יתייחס יפה לאחותו שי שבזמן האחרון הוא קצת מחטיף לה ושאני גם סומך עליו לזכור להוריד את המסכה לפני שהוא מצחצח שיניים. הם נכנסים כל בוקר לאוטו בדרך לבית ספר וקוראים בעיון מה יש לי להגיד תחת הכותרת הכללית והסלחנית הצהרת בריאות ואח״כ נותנים את הדף למורה בכניסה לכיתה ביד רועדת נושאים תפילה חרישית שהיא לא תצליח לקרוא את הכתב הבלתי אפשרי שלי.
אז הנה לכם ערוץ תקשורת חדש ואפקטיבי לתקשר עם הילדים שלכם. דברו איתם, כל מה שצריך כדי שהם גם יקשיבו זה לכתוב למעלה בכותרת הצהרת בריאות. מי היה מאמין.
Kommentare