מי שלא ראה את נועם חומסקי מול קהל לא ראה שנאת ישראל במיטבה. למעלה על הבמה רוקסטאר למטה באולם קהל אקסטטי ויאללה חגיגה. אני חוויתי אולם גועש כזה ב MIT ולא הבנתי מאיפה זה בא לי או יותר נכן להם.. לכל הסטודנטים האמריקאים הלגמרי לא טפשים בקהל שממש יצאו מגדרם לשנוא אותי (ואתכם).
כשאוניברסיטת הרווארד ערכה עימות בין חומסקי לדרשוביץ הפכתי עולמות להשיג כרטיס. השניים עמדו במרכז הרחבה הגדולה שבקומת הקרקע בבניין המעונות מוקפים מאות סטודנטים וכשהם הרימו את עיניהם הם ראו שמונה קומות שמקיפות את הרחבה מלאות עד אפס מקום בסטודנטים כולל גרם המדרגות העצום שמסתלסל כלפי מעלה. הקהל הגיע חם, מוכן, מחורמן... אבל שום דבר לא קרה. היה עימות. וודאי שהיה. שעתיים של התנצחות עם טענות וטענות שכנגד. אבל הקהל הגדול התפזר עצוב ומאוכזב ולי נפל האסימון.
בתור אידיוט נרקיסיסט תמיד הנחתי שהקהל בהרצאות האלה בא לשמוע עלי ועל הסכסוך שלי אי שם בקצה הים התיכון אבל שום דבר לא היה יכל להיות רחוק יותר מהמציאות. הם בכלל באים בשביל להרגיש טוב עם עצמם.. ולהיות צדיק באמת מרגיש נפלא. הבעיה היא שצדיקות היא עסק קשה ומיגע וכאן חומסקי נכנס לתמונה. לחומסקי יש פטנט.
במקום כל המאמץ וההקרבה אפשר פשוט להזדהות עם קורבן ולשנוא את הנבל. כמה שאתה יותר מזדהה ויותר שונא אתה יותר בצד של הטובים ולכן אדם יותר נפלא. ככה פשוט. חומסקי מוכר להם טריפ אגו מניאקי במחירי רצפה.. אתה נכנס להרצאה סתם בן אדם ויוצא צדיק. הם מזדהים (עם הפלסטינאים) שונאים (אותי) ועפים (על עצמם).
המפתח הוא בטוטליות. הקורבן סופר קורבן והנבל ארכי נבל, אין מקום למורכבות או גוונים, שחור מטאלי על לבן בוהק או שזה פשוט לא עובד. בעימות בהרווארד חומסקי ניסה אבל דרשוביץ הפריע. הקהל לא הצליח להיכנס לטראנס המיוחל והתפזר מאוכזב. הסטודנטים שלרובם זו לא הפעם הראשונה באו עם ציפייה לחוויה רגשית מספקת ובמקום זה למרבה שעמומם קיבלו אינפורמציה. בינגו.
ואז גיליתי שחומסקי מוזמן לדבר בפני קבוצה של 20 עיתונאים מצטיינים ובני זוגם (אני על תקן הבן זוג). זאת היתה קבוצה קטנה ומגובשת בהרווארד שרצה ביחד יותר משנה וחומסקי פתאום נחת ביומן. לא היו לי אשליות לגבי מה שהולך לקרות. השאלה היתה מה עושים.
החלטתי להתעלם מהתוכן ולהתמקד בטכניקה. כל חבר בקבוצה קיבל ממני מכתב קצר ערב ההרצאה ובו מוסבר התהליך הנפשי שהוא עומד לחוות למחרת. פרטתי את המכניקה של עולם דיכוטומי המורכב ממסכנים מאד ורשעים מוחלטים, גיליתי להם מראש שהם ירחמו וישנאו ישנאו וירחמו כל הדרך לקטרזיס משחרר של צודקים צדיקים. שהשיטה מבוססת על חד ממדיות מוחלטת ועולם שבו כל מורכבות ולו הקטנה ביותר מנוטרלת ומפנה דרך לטראנס המיוחל. הדגשתי שאני לא מתכנן להתווכח. שאני אשאל שלוש שאלות בלבד במהלך ההרצאה שמטרתן אך ורק להדגים את הטכניקה של המרצה ולא לפתח דיון על הנושא עצמו.
חומסקי יצא כיוון בשצף קצף, הוא היה במיטבו וראו עליו שהוא נהנה. כשהוא הסביר שמדינת ישראל רוצה להשמיד את איראן הרמתי יד ושאלתי לא למה הוא אומר את זה אלה רק למה הוא לא מזכיר את העובדה שגם אחמדינג’ד שיהיה בריא הצהיר בריש גלי שאיראן תמחק את ישראל מהמפה. התשובה היתה שהזמן קצר ואי אפשר להיכנס לפרטי פרטים בכל נושא. בהמשך שאלתי עוד שתי שאלות בסגנון דומה והתשובה לשתיהן היתה זהה לזו הראשונה. אין זמן. בשאלה השלישית חומסקי גם נתן לי להבין שהוא כבר לא נהנה.
אחרי שחומסקי הלך נשארתי עם הקבוצה לשיחה קצרה על הטכניקה (שלו) ומה הם חושבים עליה. היה דיון מרתק. אני (ומדינת ישראל) מול חומסקי יצאנו איפה שהוא בין תיקו להפסד בנקודות אבל דבר אחד בטוח. הנוקאוט הרגיל לא היה שם... וגם זה משהו.
Comments