הסבר קצר על איך עוגנים יאכטה ללא סקיפרים. זה הרבה יותר רלוונטי שלא לומר קריטי לחיים שלכם, עכברי יבשה יקרים, ממה שאתם חושבים. הפוסט הזה מכוון מראש ללא סקיפרים גם בגלל שסקיפר יודע הכל בהגדרה מעצם היותו סקיפר ולכן איבדתי את כל אלה כבר במילה הראשונה בפוסט שהיא המילה הלא פופולרית הסבר... וגם לא כי אני חושב שעכברי יבשה צריכים להיות מוכנים לארוע כזה בהפתעה אלה קודם כל ובעיקר כי הדינמיקה, הטכניקה וגם המכניקה של עגינת יאכטה מאד רלוונטיות לכל ניסיון להזיז משהו בעולם הזה בכלל (גם ביבשה).
יאכטה היא קודם כל ולפני הכל התגלמות חיננית של תנע (מומנטום). היא כבדה, מונחת על משטח חלק להפליא (מים) ואין לה בכלל ברקסים. יאכטות גם בדרך כלל לא מתמרנות מי יודע מה במהירות איטית ובטח שלא ברוורס. אפשר גם להניח די בוודאות שעל הרציף תמיד יהיו צופים סקיפרים (שיודעים הכל) שמייד יתחילו לצעוק עצות והנחיות. עכשיו תוסיפו קצת רוח וזרם וזהו... את כל היתר כבר יעשו הטבע ורוח האדם. כמה זה יהיה רועש מצחיק ויקר - תלוי בסקיפר.
כדי לצאת מזה בשלום חשוב לתכנן קדימה ולהתחבר למה שקורה מסביב, קרי - הרוח והזרם. ורק אז לתמרן את הסירה ולא (כן כן - לא!) למקומה המיועד על הרציף אלה למקום שממנו, עם תיקונים קלים, הטבע כבר יקח אותה למקום בעצמו. זה הרבה פחות טבעי ואינטואיטיבי ממה שזה נשמע אבל... אם עשיתם את זה נכון אז כל שנותר לכם הוא להתעלם מהמקהלה שעל הרציף (מבט לאופק) ולא לשכוח לבקש מאחד מהצעקנים לזרוק חבל כשאתם בטווח. זהו, אתם קשורים לחוף. עד כאן התרחיש האופטימי. את הפסימי לא צריך להסביר הוא קורה לבד.
שורה תחתונה. אם אתם רוצים להזיז משהו באמת גדול נגיד החיים שלכם אז חשוב שתשקיעו קודם כל בהבנת הכוחות שפועלים סביבכם ואז תתמקדו בלמקם את עצמכם ככה שהכוחות האלה (עם תיקונים קלים) יביאו אתכם למקום שבו אתם רוצים להיות. בדרך תשתדלו לא להקשיב למי שיודעים הכל בהגדרה (אלה שצועקים), ובשום שלב אל תתביישו לבקש שיזרקו לכם חבל...
Comments