כדור הארץ

אני מניח שאתם יודעים שאתם חיים על כדור הארץ ושאתם נושמים את האטמוספרה שמקיפה אותו ושאיך שהוא מתישהו גם השתכנעתם שאם נמשיך בנתיב הנוכחי אז בטווח הזמן הרלוונטי לילדים שלנו, הקרח בקטבים ימס לגמרי ואנחנו כולנו נטבע במרק. עכשיו תתארו לכם שדור שלם של ילדים יפנים את המובן מאליו, שהמבוגרים הולכים מכות על הסיפון של הטיטאניק בזמן שהיא מאיצה לכיוון הקרחון שיטביע אותה ושהקרחון הזה הוא גם במקרה הקרחון היחידי בסביבה שלא נמס. אם הילדים יבינו שהשיעים הורגים סונים שהורגים שיעים שכולם היו מתים להרוג נוצרים (שרובם ברחו) אבל עדיין יכולים לנסות להרוג יהודים שהורגים אותם בחזרה בכישרון רב ושהמערב... המערב עם הראש בתוך הטלפון, רק אז אולי יזוז פה משהו.

היות ואני, עם חמישה ילדים, לגמרי מושקע בעתיד של הטיטאניק וגם הלכתי בתורי מכות על הסיפון, רציתי שתדמיינו רגע כדורסל. לי הייתה תמיד תמונה כזאת בראש של כדור הארץ ככדור כחול עטוף הילה אטמוספרית, מדמיינים? תשכחו מזה. חזרה לכדור סל. קחו את גובה האטמוספרה המהותית (15 ק״מ) ואת קוטר כדור הארץ (12,500 ק״מ) ותשליחו את הפרפוציות האלה על כדורסל. אם לכדורסל היתה אטמוספרה אז העובי של המעטפת האטמוספרית סביבו היה פחות מעשירית המילימטר, אלה הפרופורציות. עכשיו תדמיינו עוד פעם את הכדור הכחול ואת עובי השכבה האטמוספרית שאנחנו מחרבנים בתוכה ותזכרו שלהבדיל מבכדורסל כאן אי אפשר לעצור את השעון.

בתמונה גרסה מוקטנת של הטיטאניק על נהר הארנו בפירנצה מהיום בבוקר.

יש תקווה.