מפעל הזבל

יש לי ילדים ויש לי אוטו מה שאומר שבהגדרה המושב האחורי אצלי ברכב הוא סוג של מיכל קומפוסט נייד. מה שאנשים בלי ילדים קוראים ״ניקוי האוטו״ הוא במקרה שלי תהליך זריז ויעיל של החלפת בקטריות משומשות בחדשות תוך השבתה זמנית בלבד של מפעל הזבל במושב האחורי.

הסיבה שאני מרשה לעצמי להחשף ככה קבל עם ועולם היא קודם כל כדי שתדעו שאתם לא לבד, שזה בסדר, ושזה גדול מיכם. אני יודע כי הילדים שלי כבר בבית ספר ועשיתי את משמרת ה״נשק וסע״ הראשונה שלי לפני שנים. למי שיש ספקות אני ממליץ להתנדב למשמרת קצרה בבית הספר הקרוב למקום מגוריו. אחרי שתשימו עליכם את הווסט האדום המגוחך ותיגשו למדרכה יגיע האוטו הראשון עם מטען הילדים שלו ואתם תפתחו את הדלת האחורית, תגידו יפה בוקר טוב, ותסתכלו פנימה. הילדים יזנקו החוצה מתוך מיכל הקומפוסט ואחרי האוטו העשירי תזרקו את הווסט, תלבשו חיוך ותצאו אל יומכם אנשים חדשים.

אגב, אם פתחתם את הדלת ואתם רואים משהו שדומה לתמונה המצורפת תשמרו על קור רוח ולמרות שאתם צוות ״נשק וסע״ אל תנשקו שום דבר, פשוט פתחתם את הדלת הקידמית במקום האחורית. תסגרו ותפתחו מאחור איפה שהילדים צפים בזבל.