שש בש זה גם סוג של פרודיה על החיים. רצים כמו משוגעים, מטילים את הקוביות כל יום מחדש ומתפעלים מהמזל של הצד השני... אוגוסט עכשיו ים ושמים וילדים, המון ילדים, ושש בש וילדים זה שילוב מנצח.
את הכנופיה שלי אני מלמד ששש בש כמו החיים זה עוגה שלוש קומות - אסטרטגיה, טקטיקה, מזל. במקרה של השש בש הקסם הוא בפשטות. האסטרטגיה דיכוטומית ויש רק שני מצבים קיומיים, או שרצים כשנמצאים ביתרון או שאוכלים (ולא רצים) כשבחיסרון. כמה פשוט ככה אפקטיבי. התקטיקה קרי ההתנהלות הטכנית נרכשת עם הניסיון, משהו שרוב האנשים מתפעלים בלי לעשות את הבחירה האסטרטגית (רצים/אוכלים). והמזל... בזה כולם מבינים ועל זה כולם מדברים (כל הזמן).
ההארה הגדולה היא שבשש בש כמו בחיים אם בוחרים אסטרטגית, שולטים בטכניקה ולא מפסיקים לשחק אז לאורך זמן גם המזל בכבודו בעצמו יכוף ראשו והגורל יתכנס.
חובת ההוכחה כרגיל עלי ובקיץ הזה כמו בכל קיץ המשימה היא אילוף אלת המזל על רקע המחול המסמא של הקוביות. הסבב רץ והמנצח נשאר. גם אני עולה לשחק ומידי פעם אני גם מפסיד (הקוביות הארורות האלה...) אבל כשזה קורה אני נשאר מול המנצח לסדרה של חמישה משחקים רצוף. קוביות טובות, קוביות רעות, עם מזל בלי מזל, משם אף אחד עוד לא חזר. אחרי שאלת המזל מרימה ידיים הסבב ממשיך. מזל, כבר אמרנו, זה לא הסיפור פה. אסטרטגיה, טקטיקה והתמדה - כן.
ביום שאפסיד בחמישיה הרצופה הראשונה (וזה קרוב) זה יהיה הזמן להסביר להם גם את ההבדל. שש בש הוא משחק סכום אפס, כדי שמישהו ינצח מישהו אחר צריך להפסיד. בחיים לעומת זאת הניצחון העמוק, האמיתי, הוא בהגדרה win win. עכשיו לך תסביר את זה לילד...
Comments